רשב"ם על בבא בתרא צ״א ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא צ״א ב:י׳
10 ״אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב״ – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת. ״וְיָשֻׁבִי לָחֶם״ – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁשָּׁבָה וְנִדְבְּקָה בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. ״וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים״ – דְּבָרִים הַלָּלוּ, עַתִּיק יוֹמַיָּא אֲמָרָן; דִּכְתִיב: ״מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי״, וּכְתִיב: ״שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת״.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא צ״א ב:י׳
10 זו רות המואביה - שנקראת על שבט יהודה כלומר בנים שיצאו ממנה:
11 דברים הללו - שיצאו מחלון וכליון לחו"ל וע"י כך באה רות ונשאת לבועז ונולדו מלכי בית דוד:
12 עתיק יומין אמרן - מאתו יצאו כבושים: